תולדות החטיבה

הקמת חטיבה 500 – עוצבת כפיר
חטיבה 500, הידועה גם כעוצבת השריון "כפיר", הוקמה בקיץ 1972 כחטיבת מילואים בפיקודו של אלוף-משנה אריה קרן.

במבנה הראשוני של החטיבה נכללו שלושה גדודי טנקים:
– גדוד "רומח" (429)
– גדוד "סערה" (430)
– גדוד "גור" (433)

כל גדוד הורכב משלוש פלוגות טנקי שוט ופלוגת חרמ"ש (חיל רגלים משוריין). בנוסף, כללה החטיבה פלוגות ייעודיות לסיור ולרפואה.

בין השנים 1972 ועד למלחמת יום הכיפורים (1973), פעלה החטיבה כחטיבה חצי-סדירה במתקן צאלים, אשר כונה אז "מתקן 500" – ומכאן נגזר שמה. לאחר המלחמה, מתוך הכרה בתפקודה הקרבי וביכולתה המבצעית הגבוהה, הוחלט להעניק לה מעמד של חטיבה סדירה. היא פעלה בתצורה זו עד שנת 2003, אז פורקה.

החטיבה במלחמת יום הכיפורים

מבנה הפיקוד בעת המלחמה
במהלך מלחמת יום הכיפורים פיקד על החטיבה אלוף-משנה אריה קרן, והיא כללה שלושה גדודי טנקים מסוג שוט:
– גדוד 429 – בפיקודו של סגן-אלוף דן ספיר
– גדוד 430 – בפיקודו של סגן-אלוף אלישיב שמשי
– גדוד 433 – בפיקודו של סגן-אלוף נחום זקן

בנוסף, פעלו תחת פיקוד החטיבה:
– פלוגת סיור בפיקודו של סרן יוסף סיידון
– פלוגת רפואה בפיקודו של סרן מנחם שטרן

החטיבה במהלך הקרבות

8-15 באוקטובר 1973 – עצירת הכוחות המצריים
במהלך המלחמה, לחמה חטיבה 500 בחזית המצרית כחלק מאוגדה 162, בפיקודו של אברהם אדן ("ברן").
בין 8–15 באוקטובר, נטלה החטיבה חלק מרכזי בעצירת הכוחות המצריים באזור תעלת סואץ והעיר אסמאעיליה.

17-18 באוקטובר – השמדת חטיבה מצרית וחציית התעלה
ב-17 באוקטובר, השמידה החטיבה חטיבת טנקי T-62 מצרית מזרחית לאגם המר.
ב-18 באוקטובר, הייתה בין הכוחות שחצו את תעלת סואץ כחלק מהמהלך הצה"לי לעומק מצרים.

19-24 באוקטובר – קרבות בשטח מצרים והקרב על העיר סואץ
בין 19–24 באוקטובר, התקדמה החטיבה מערבה לתוך מצרים, שם השמידה בסיסי טילים, מחנות צבא וכוחות שריון מצריים. החטיבה הגיעה לעיר סואץ, שם השתתפה בקרב עירוני מורכב.

ב-25 באוקטובר, התמקמה החטיבה באזור שבין האגם המר הקטן לעיר סואץ, במהלך שהוביל לכיתור הארמייה השלישית המצרית ממזרח לתעלה.

החטיבה לאחר מלחמת יום הכיפורים

שדרוג ומעבר לחטיבה סדירה
עם סיום המלחמה, הוחלט להעניק לחטיבה 500 מעמד של חטיבה סדירה, כהוקרה על רמתה המבצעית הגבוהה ותרומתה המשמעותית לקרבות. החטיבה עברה שדרוג טכנולוגי משמעותי, ועברה להפעיל טנקי M60 פטון, שנחשבו למתקדמים בזמנם.

בין השנים 1975–1980, בתקופת הסכם הביניים בין ישראל למצרים ולפני נסיגת צה"ל ממערב סיני, מוקמה מפקדת החטיבה בצומת פרקר, מזרחית למעבר המיתלה, ושמרה על כוננות מבצעית גבוהה.

שינויים בעקבות הסכם השלום עם מצרים

העברת גדודים ושינוי פריסה
בעקבות הסכם השלום עם מצרים בשנת 1979, החלו שינויים בהרכב החטיבה:
– בשנת 1978, גדוד 429 הועבר מחטיבה 500 אל חטיבה 211.
– החטיבה עזבה את בסיסה הקבוע בסיני, והתמקמה בצפון בקעת הירדן, כחלק מסד"כ פיקוד מרכז ואוגדה 162.

במאי 1981, גדוד 195 הועבר מחטיבה 401 לחטיבה 500. בעקבות זאת, חזרה החטיבה למבנה של שלושה גדודי טנקים סדירים:
– גדוד גור (433)
– גדוד סערה (430)
– גדוד אדם (195)

לצד הגדודים, פעלו פלוגת סיור ופלוגת רפואה במילואים.

סיכום
חטיבה 500, שהוקמה כחטיבת מילואים בשנת 1972, הפכה לכוח משמעותי ומכריע בחזית המצרית במהלך מלחמת יום הכיפורים. במסגרת המלחמה, השתתפה בקרבות אסטרטגיים, חצתה את תעלת סואץ, וסייעה לכיתור הארמייה השלישית המצרית.

לאחר המלחמה, קיבלה החטיבה מעמד סדיר, עברה שדרוג משמעותי, והותאמה לשינויים בעקבות הסכם השלום עם מצרים.

בשנת 2003, לאחר למעלה משלושה עשורים של פעילות מבצעית, פורקה החטיבה כחלק מארגון מחדש של כוחות השריון בצה"ל.