תפריט
חטיבה 500, הינה עוצבת "כפיר", הוקמה בקיץ 1972 כחטיבת מילואים תחת פיקודו של אלוף-משנה אריה קרן. במבנה הראשוני של החטיבה היו שלושה גדודי טנקים: "רומח" (429), "סערה" (430), ו"גור" (433). כל גדוד הורכב משלוש פלוגות טנקי שוט ופלוגה אחת של חרמ"ש. כמו כן, החטיבה כללה פלוגות נוספות לסיור ולרפואה.
משנת 1972 ועד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, פעלה חטיבה 500 כחטיבה חצי סדירה במתקן צאלים, אשר נקרא אז "מתקן 500" – מכאן שמה. לאחר מלחמת יום הכיפורים, החטיבה הפכה לסדירה ושירתה עד שנת 2003, שבה פורקה
במלחמות ישראל: החטיבה במהלך מלחמת יום הכיפורים ולאחריה
במהלך מלחמת יום הכיפורים ובתקופה שאחריה, החטיבה תחת פיקודו של אלוף משנה אריה קרן, כללה שלושה גדודי שוט: גדוד 429 בפיקודו של סגן-אלוף דן ספיר, גדוד 430 בפיקודו של סגן-אלוף אלישיב שמשי, וגדוד 433 בפיקודו של סגן-אלוף נחום זקן. כמו כן, החטיבה כללה פלוגת סיור בפיקודו של סרן יוסף סיידון ופלוגת רפואה בפיקודו של סרן מנחם שטרן.
לחימה בחזית המצרית
במהלך המלחמה, החטיבה לחמה בחזית המצרית כחלק מאוגדה 162 בפיקודו של אברהם אדן. מ-8 באוקטובר 1973 עד 15 באוקטובר, החטיבה עצרה כוחות מצריים באזור תעלת סואץ וסמוך לעיר אסמאעיליה. ב-17 באוקטובר, החטיבה השתתפה בהשמדת חטיבת טנקי T-62 מצרית מזרחית לאגם המר, וביום שלמחרת חצתה את תעלת סואץ.
התקדמות מערבה מתעלת סואץ
בין ה-19 ל-24 באוקטובר, החטיבה פרצה מערבה מתעלת סואץ לתוך מצרים, שם היא השמידה בסיסי טילים, מחנות צבא וכוחות שריון וחיל רגלים מצריים. היא הגיעה לעיר סואץ, שם הסתבכה בקרב עירוני. ב-25 באוקטובר, החטיבה נערכה באזור שבין האגם המר הקטן לעיר סואץ, משימה שהביאה לכיתור הארמייה השלישית המצרית ממזרח לתעלה.
מעבר לטנקי M60 פטון ושינויים לאחר המלחמה
לאחר סיום המלחמה, החטיבה הפכה ליחידה סדירה ועברה לשימוש בטנקי M60 פטון. בתקופה שבין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ועד נסיגת צה"ל ממערב סיני ב-1980, מפקדת החטיבה ישבה בצומת פרקר, מזרחית למעבר המיתלה.
שינויים בעקבות הסכם השלום עם מצרים
עקב הסכם השלום עם מצרים, החלו שינויים בהרכב החטיבה ובמיקומה. ב-1978, גדוד 429 הועבר מהחטיבה לחטיבה 211, ולאחר מכן החטיבה עזבה את בסיסה הקבע בסיני והתמקמה בצפון בקעת הירדן כחלק מסד"כ פיקוד מרכז ואוגדה 162. במאי 1981, גדוד 195 הועבר מחטיבה 401 לחטיבה 500, והחטיבה חזרה להיות מורכבת משלושה גדודי טנקים סדירים: גור (433), סערה (430), ואדם (195), יחד עם פלוגת סיור ופלוגת רפואה במילואים.
החטיבה בפיקוד אל"ם אריה קרן כללה 3 גדודי שוט: גדוד 429 בפיקודו של סא"ל דן ספיר, גדוד 430 בפיקודו של סא"ל אלישיב שמשי, וגדוד 433 בפיקודו של סא"ל נחום זקן, פלוגת סיור בפיקודו של סרן יוסף סיידון ופלוגת רפואה בפיקודו של סרן מנחם שטרן.
החטיבה לחמה בחזית המצרית, כחלק מאוגדה 162 בפיקוד אברהם אדן. מ-8 באוקטובר 1973 עד 15 באוקטובר, בלמה החטיבה כוחות מצריים בגזרת תעלת סואץ ובמרחב מול העיר אסמאעיליה. ב-17 באוקטובר השתתפה בהשמדת חטיבת טנקי T-62 מצריים ממזרח לאגם המר, וביום שלאחר מכן צלחה את תעלת סואץ.
מה-19 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר, פרצה החטיבה למרחבים הפתוחים במצרים ממערב לתעלה, שם השמידה בסיסי טילים, מחנות צבא וכוחות שריון וחי"ר מצריים, עד שהגיעה לעיר סואץ, שם הסתבכה בקרב על העיר סואץ. ב-25 באוקטובר, נערכה החטיבה בגזרה שבין האגם המר הקטן לעיר סואץ, ובכך השלימה את המשימה של כיתור הארמייה השלישית המצרית, ממזרח לתעלה. לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבה סדירה והוסבה לטנקי M60 פטון. בתקופה שבין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ובין נסיגת צה"ל ממערב סיני ב-1980 ישבה מפקדת החטיבה בצומת פרקר, ממזרח למעבר המיתלה.
בעקבות הסכם השלום עם מצרים חלו שינויים בהרכב החטיבה ובמיקומה: בשנת 1978 הועבר גדוד 429 מהחטיבה לחטיבה 211 ובהמשך עזבה החטיבה את בסיס הקבע שלה בסיני והתמקמה בצפון בקעת הירדן כחלק מסד"כ פיקוד מרכז ואוגדה 162. במאי 1981 הועבר גדוד 195 מחטיבה 401 לחטיבה 500 וסד"כ החטיבה חזר לכלול שלושה גדודי טנקים סדירים:[2]גור (433), סערה (430) ואדם (195), פלס"ר ופלוגת רפואה במילואים.
פריסת כוחות ומבנה החטיבה
במבצע של"ג שהתרחש בשנת 1982, החטיבה בפיקודו של אל"ם דורון רובין פעלה בגזרה המרכזית של לבנון. חטיבה זו הייתה משולבת וכללה שלושה גדודי טנקי M60 פטון (מגח 6): גדוד 195 תחת פיקודו של עמי אבן, גדוד 430 בראשות יוסי אבירם (שהוחלף לאחר מכן עקב בעיה רפואית על ידי הסמג"ד דני סבוראי, אשר גם הוא הוחלף לאחר מכן עקב פציעה, על ידי מ"פ ז' אייל גור-אריה), וגדוד 433 בפיקוד בני בית אור, שנפצע והוחלף על ידי סגנו רמי אלדר. לחטיבה היו גם גדוד הנדסה 601 תחת פיקודו של פיני דגן, גדוד חי"ר סדיר 932 בראשות סנדר בן ארי וגדוד חיר"מ 9263 בפיקוד משה סלע; גדוד חיר"מ 466 בפיקוד עמירם זקין, פלוגת טנקים ב' מגדוד 532 בראשות משה קינן, פלוגת סיור בפיקוד חיים שריר ופלוגת קשר בפיקוד שרלי קסלסי.
משימות החטיבה ופעילותה במהלך המבצע
החטיבה לחמה כחלק מאוגדה 162, שהייתה תחת פיקודו של מנחם עינן, בגזרה המרכזית בלבנון. משימת החטיבה הייתה להשתלט על כביש ביירות-דמשק באזור דהר א-ביידר, תוך 48 שעות, במרחק תנועה של כ-350 קילומטרים. הרעיון המבצעי היה לנצל את העובדה שבגזרה המרכזית אותרו ריכוזים קטנים של אויב (סורי ואש"ף) וכי האוכלוסייה העיקרית בגזרה, המורכבת מדרוזים, נוצרים ושיעים, לא הייתה עוינת.
מהלך קרבות החטיבה במבצע 'שלום הגליל
תחילת הפריצה והתקדמות ראשונית
ב-6 ביוני 1982, בערב, פרצה החטיבה דרך גשר עקיה ונעה צפונה בצירים הרריים ומפותלים, תוך חציית מעברים הכרחיים. עם זאת, לא הורשה החטיבה על ידי פיקוד הצפון לנוע בקצב הנדרש והאפשרי כדי לבצע את משימתה בלוח הזמנים שהוכתב.
מול כוחות סורים
הסורים, לאחר שאיתרו את המאמץ העיקרי של חטיבה 500 בגזרה המרכזית, שלחו ביום שלישי, 8 ביוני, גדודי טנקים וקומנדו מהבקע דרך ציר ביירות-דמשק לעבר עין זחלתא, במטרה לחסום את החטיבה באזור המעבר ההכרחי של נהר א-ביידר שמצפון לעין זחלתא. התקיימו קרבות נגד הקומנדו הסורי, שהצליח לעכב את התקדמות החטיבה ב-24 שעות.
התקפה והכרעת הקרב"
ביום חמישי, 10 ביוני, בבוקר, יצאה החטיבה להתקפה רגלית וממונעת במרחב שבין עין זחלתא לציר ביירות-דמשק והכריעה את האויב הסורי. עד ליום שישי, 11 ביוני, הגיעו הכוחות לעמדות המרוחקות כ-5 קילומטרים מהציר.
הפסקת האש
הפסקת האש שנכנסה לתוקף ביום שישי בשעה 12 בצהריים לא איפשרה לחטיבה לצאת להתקפה להשלמת המשימה, וכוחות החטיבה נערכו בעמדות קילומטרים ספורים מכביש ביירות-דמשק, בהן החזיקו כשבוע
כוח אוגדתי פועל במקביל לחטיבה
כוח אוגדתי נוסף, בראשות אלוף משנה בני טרן, המפקד הקודם של החטיבה, פעל במקביל לחטיבה. הכוח הכלל את גדוד 433, פלוגת חי"ר מגדוד 932 ומחלקת הנדסה, השתלט על הכפר במחרי.
חידוש הלחימה ואיגוף מערבי
ב-19 ביוני, חודשה הלחימה. החטיבה ביצעה איגוף מערבי ונלחמה בכוחות סוריים במרחב שבין רואיסת נעמן, מנצורייה ובחמדון.
כיבוש ציר ביירות-דמשק
ביום חמישי, ה-24 ביוני, אחה"צ, השתלטה החטיבה על ציר ביירות-דמשק במרחב בחמדון-רואיסת צופר והשלימה את משימתה.
השתתפות בלחימה בקו התפר והמצור על מערב בירות
בהמשך, החטיבה השתתפה בלחימה ב"קו התפר" בין הנוצרים למוסלמים בבירות, באזור הפרלמנט, המוזיאון וההיפודרום. החטיבה גם השתתפה במצור על מערב בירות והתכוננה לקרב לכיבוש מערב העיר, אך הקרב לא יצא לפועל בגלל הסדר מדיני שהושג. המחבלים פונו מבירות לתוניס והכוחות הסוריים עזבו את העיר לכיוון הבקע תחת פיקוח צה"ל.
נפילות לוחמים ומפקדים
מתחילת הלחימה ב-6 ביוני 1982 ועד לסוף אוקטובר 1982, נפלו מקרב לוחמי החטיבה 53 לוחמים ומפקדים.
מבצע חומת מגן 2002
בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים, יצא צה"ל למבצע חומת מגן. חטיבה 500, בפיקוד עוזי מוסקוביץ', סייעה בכיבוש הערים הפלסטיניות ג'נין ושכם, גדוד 195 בפיקוד גיא חסון, סייע לחטיבה 310 ולגדוד שריון 445 מחטיבת יפתח בפיקודו של חיים בר סלע בכיבוש בית לחם.גדוד גור 433, בפיקודו של המג"ד אבי פרסטנפלד והסמג"ד דאז, אוהד נג'מה, שלימים הפך לקשנ"ר, כבשו זמנית את רמאללה ואף לכדו יחד עם יחידת דובדבן את המבוקש ברגותי.
פירוק החטיבה 2003
ביולי 2003 פורקה החטיבה. מרבית לוחמיה הוסבו ללוחמי חי"ר ושובצו בין גדודי ה-90, ומקצתם עברו הסבה לחיל ההנדסה הקרבית. פלוגת הסיור עברה ל-פלס"ר 401 במקום פלוגת המילואים שהייתה באותו תפקיד.
כיום משמשים תג החטיבה ומספרה את אחת מיחידות ההדרכה במרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י). גדוד 195 הוקם מחדש כאחד הגדודים של בית הספר לשריון ובמסגרתו מתקיימות הטירונות וההכשרה המקצועית הבסיסית ("מקצועות") של חטיבות הטנקים ופלוגות החי"ר המסייעות של שריון. בנוסף, מתקיים בגדוד קורס המדריכות (קמ"ד) של חיל השריון.
אנדרטה לזכר הנופלים ביער המגינים
בשנת 2004 הוקמה ביער המגינים הסמוך ליישוב כרמי יוסף אנדרטה ל-111 מנופלי החטיבה. בכל יום זיכרון מתקיים באתר טקס לזכר הנופלים בנוכחות מאות משתתפים, לוחמים ובני משפחות הנופלים.
חדר זיכרון לנופלים במל"י 500
לאחר פירוק החטיבה הוקם בבסיס מל"י 500 בצאלים חדר זיכרון לחללי החטיבה ומל"י 500.
יחידות החטיבה (החל ממאי 1981)
הרכב החטיבה היה מבוסס על גדודי שריון, גור (433), סערה (430), אדם (195) ופלס"ר 500.
