בשעה 21:00 במוצ״ש 5 ביוני נאספו והתכנסו יחידות החטיבה. בשעות הלילה של יום ראשון 6 ביוני, 1982 חצתה החטיבה את הגבול עם לבנון בדרכה ליעדי מחבלים בעומק לבנון.
הציר המרכזי היה היהלום שבכתר. אוגדה 162 בהרכב של חטיבת שיריון, מגובה בכוחות רגלים והנדסה, תנוע בדרך הררית צרה ומפותלת, תפתיע את הכוחות הסוריים, תחבור לכוחות מוסקים על כביש ביירות דמשק, תתמקם בדהר אל-ביידר ותשלוט על הבקאע, תנתק את הכוחות הצבא הסורי בלבנון ממקורות האספקה, תשאיר זירה סטרילית מאיומים עבור המשימה העיקרית של חיסול תשתית המחבלים
ביום שלישי 8 ביוני גדודי טנקים וקומנדו סוריים מהבקעה נעו דרך ציר ביירות-דמשר לכיוון עין זחלתא על מנת לחסום את החטיבה באזור המעבר ההכרחי של נהר א בידר שמצפון לעין זחלתא. החל מיום שלישי בערב התקיימו קרבות כנגד הקומנדו הסורי שהצליח לעכב התקדמות החטיבה ב-24 שעות. במקביל נוהל קרב שריון בשריון בין הגדודים 195 ו-430 כנגד טנקים ורק"מ סורי במהלכו הושמדו עשרות כלים סוריים.
ביום חמישי 24 ביוני אחה"צ השתלטה החטיבה על ציר ביירות-דמשק במרחב בחמדון-רואיסת צופר והשלימה משימתה.
החטיבה לחמה ב-"קו התפר" שבין הנוצרים למוסלמים בבירות באזור הפרלמנט, המוזיאון וההיפודרום, השתתפה במצור על מערב בירות ונערכה לקרב לכיבוש מערב העיר שבסופו של דבר לא יצא לפועל מכיוון שהושג הסדר מדיני, המחבלים פונו מבירות באוניות לתוניס והכוחות הסוריים שבביירות עזבו את העיר לכיוון הבקעה תחת עינם הפקוחה של כוחות צה"ל.
מפרוץ הלחימה ב־6 ביוני 1982 ועד לסוף אוקטובר 82 נפלו מקרב לוחמי החטיבה 53 לוחמים ומפקדים. יהי זכרם ברוך!